3. צום ותפילה

. 3 צום ותפילה הצום במסורת היהודית הוא דרך לתפילה ופנייה אל ההשגחה העליונה , תוך כדי התנתקות מהמציאות הגשמית היום-יומית לצורך השיח עם האל . צום , כצורה של עינוי הגוף והנפש במטרה לכפר על חטאים שנעשו , לזכך את האדם ולמנוע ממנו את העונש בגין החטא , מכונה תענית . בהלכה פורטו האסונות הבאים על הציבור בגינם מכריזים על תענית ציבור "כגון עכו"ם שבאו לערוך מלחמה עם ישראל , " ונקבעו זמני הצום והתפילות הנהוגות בו , כגון התוספת לתפילת העמידה : ... " עננו ביום תעניתנו כי בצרה גדולה אנחנו אל תפן אל רשענו , ואל תסתר פניך ממנו " ... התענית אף נקבעה כחובה החלה על הציבור "עד שירוחמו מן השמים . " שני צומות הוכרזו במחנה החרדי בארץ-ישראל ובארצות-הברית נוכח רדיפות היהודים ערב תחילת המלחמה בשנת : 1938 במארס 1938 קרא הרב דושינסקי לצום בכ " ח באדר ב' תרצ"ח 848 רשימות למצב - שבועיים , קול ישראל , 3 . 12 . 42 , עמי 849 . 3 פינסקי , 1983 עמ י . 478 ציץ , כי ארגונים שמרנים בוועד היהודי האמריקאי ובני ברית התנגדו לקיום עצרות מהאה המוניות , הציגון כחסרות תועלת ולא מכובדות והעדיפו "דיפלומטיה שקטה 850 . " שולחן ערוך , או...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים