. 1 ההתפתחות בהרגשת החטא בחינת עבירה דתית אין ספק שבימים קדמונים היתה למושגי החטא והתשובה משמעות פולחנית . הם היו חלק מהשקפת עולם שתפסה את הקדושה כהרגשת עצם רוחני או קרבת יש המעוררת מורא ופחד , קסם ופליאה ומסירות לב . לתופעות טבע אדירות רושם , או לעצמים שהם חשובים במאוד מאוד לחיים , ייחס הדמיון אישיות כדומה לשל האדם . את העצמים המועילים עבד האדם הקדמון כאלים , ואת המזיקים פייס ברוחות רעות . לעתים יותר קרובות היה אותו העצם גופא פעם מועיל פעם מזיק . זרם מים המשקה את השדות ומשמש מקור חיים הופך לפרקים שטפון המחריב את החיים אשר , לכאורה , הוא עצמו יוצרם . האש שהיתה מגינה על האדם מפני הקור ומפני חיות טרף , יש אשר התנפלה על האדם בדמות תבערה זועמת . עצמים כאלה שהם מעוררים גם תקוה גם פחה גם הערצה גם אימה , נחשבו לקדושים . או שנתפסו כישים שליטים באדם ומושלים באופן מכריע בגורלו , או שנראו כמעונות לישים כאלה וככלים להם . להתקרב אל הישים האלה ולהתקשר אליהם ביחסי ידידות —זה היה עסק תמיד של האדם הקדמון בחייו הרוחניים . מותר היה לקרב אליהם רק בדרכים מסוימות , ומי שקרב אליהם בדרכים אחרות היה מתחייב בנפ...
אל הספר