. 7 משברים חברתיים כעדותלרבונות האלהים ברם , אמונתנו הדתית בכוחות הטבע האנושי צריכה להיות כה עזה שאפילו נוכח כי דורנו פגה עורף לאלהים , כי מלחמותיו ומצוקותיו מעידות על ניוון מוסרי וחורבן קרוב , גם אז עלינו להפיק תקוה מעצם התנאים המביאים אחרים לידי יאוש . כי רוח היאוש , הרוגז והטרידה שבאורגניזם החברתי , הוא בעל תפקיד כדומה לתפקיד הכאב באורגניזם הגופני . הכאב סימן הוא למחלהו אות אזהרה הוא כי חיי האורגניזם בסכנה . אם נקשיב לאות הזה בעתו ונעשה את המעשה הנחוץ — ויהי המעשה קשה מאוד , כגון ניתוח או ריפוי יסודי אחר , — אפשר כי ישוב האורגניזם לאיתנו . המכאוב , במידה שהוא מורה לרופא היכן מקור הסכנה , הרי ברכה רבה בו . היחס הדתי כלפי משברים חברתיים מודגם באופן מענין במושג אבותינו על תפקידה של עת מצוקה בחיים . הם החזיקו בדעה שגאולת העולם , החלתה — חורבן העולם . אנו מוצאים את ראשית המושג הזה בספר יחזקאל , בו מתוארת מלחמת גוג ומגוג . (* 6 הנביאים חזו מראש תקופה לפשיטת גדודים , לקרבות , לשחיטות ולחרמות , כסימן לקצו של עולם עובר ולידת עולם חדש . גם בספר דניאל , התקופה הקודמת לימות המשיח מצויירת כתקופת...
אל הספר