פרק ג: תוכחת המואס לבוא בברית

פרק ג : תוכחת המואס לבוא בברית . 58 בפרק סיום זה משתדל בעל הפרשה להחוויר לקוראיה שאכן הכרח הוא , מבחינה דתית , להשתתף בטקס המעבר בברית . הוא קובע בפתיחת הפרק ש'כול המואס לבוא [ בברית א ] ל' לא יוכל להיחשב לחבר ביחד . ( 26—25 , 2 ) ובהמשך דבריו הוא מנמק טענה עקרונית זו בהרצאה נמלצת ונרגשת . תחילה טוען בעל הפרק שאי ההשתתפות בטקס כמוה כסירוב להיכנע למשמעתה של הכת ולתת כבוד לעקרונותיה נ 'כיא געלה נפשו ביסודי דעת' . ( 1 , 3—26 , 2 ) על כן אין למנות את 'המואס לבוא בברית' עם 'הישרים , ' ואין לצרפו לחבורת היחד בחיי השיתוף . ( 2—1 , 3 ) אדם כזה הוא רשע , ולא יוכל להיות צדיק כל עוד הוא נמשך אחר שרירות לבו , אלא יהיה שרוי בחושך . ( 3—2 , 3 ) יתר על כן , 'לוא יזכה בכפורים' ( 4 , 3 ) ולוא יוכל להשיג טהרה לבשרו . כל טבילותיו לא יועילו לו , 3 ) , ( 5 ^ 1 'טמא טמא יהיה' ( 5 , 3 ) כל עוד לא ייכנע למשמעתה של הכת . ( 6 , 3 ) שהרי כד מסביר בעל הפרשה באריכות ( עיין סעיף — ( 59 רק ברוח הענווה והקדושה שאדם קונה לעצמו כשהוא נכנע למשמעתה של הכת , אפשר להגיע לכפרת עוונות ;( 8—6 , 3 ) ורק מי שנכנע ל'חוקי אל' של ...  אל הספר