לשון בצבעים שלמה תאנה בשנות השבעים "נשכחה" בלב שכונת הקטמונים ערימת סלעים , שהצטברה בעת סלילת הכביש לשכונת גילה . ניתן למקם "שכחה" זו ברצף מעשי אלימות סימבוליים של הממסד כלפי השכונות ועיירות הפיתוח , מאז שנות החמישים . היסטוריה של הזנחה של מקום שזהותו מופקעת ומעוותת בידי אידיאולוגיה ממסדית . כאקט של הזרה והתנתקות מן המציאות שנכפתה על השכונה , נצבעו הסלעים בשלל צבעי הקשת . תהליך זה הצמיח בדרכו שמות וסימני דרך . ברם , חלק ניכר מהשמות ומסימנים אלה אינו ניתן להבעה ולהעברה מילולית . אשר על כן , הדברים המובאים להלן כמו גם האתר והפעולות שבאו בעקבותיו , הם , לכל היותר , עקבות או צל של מלים המשתדכים אחרי הדבר עצמו . הפרויקט "לשון בצבעים" יצא לדרך במהלך החודשים מארס-אפריל . 1986 ריטואל יומיומי של צביעת סלעים , אשר תכליתו מאבק לשחרור מאחיזתו של " כישוף , " שמשך אותי כבמטה קסם אל אותה תודעה כוזבת שהופנמה אצלי , כמו אצל רבים אחרים , תודעה שמעלימה את מקורותיה של המציאות האתנית בישראל ומנכיחה אותה בו בזמן . מקור חיותו ועוצמתו של "כישוף" זה נבע מהסכמה ומכניעה מסורתיות לתבנית תודעתית כוזבת ומכשילה שקוב...
אל הספר