תקוות לפני הכינוס העולמי הבית"רים הלכו אל כינוסם העולמי בתחילת 1935 מעודדים מן הסיכויים שנפתחו לפניהם מן ההסכמים שנכרתו בלונדון . קודם לכול דבר אחר ציפו מן ההסכם השלישי , שבי ת * ר תקבל מחדש זכות מליאה לקבל מיכסה נאותה מתוך מיכסת הסרטיפיקאטים שנועדו לחלוצים . הסי כוי לקבל סרטיפיקאטים היה בו כדי לשכך במידה מסויימת זעם וחרון על קיפוחים משוועים במשך שנה ויותר . אפילו נתגלו מיכשולים בביצועו של ההסכם , עדיץ לא פסה האמונה , שמקורם בקשיים אדמיניס טראטיביים חולפים , ושהאפליה לעתיד שהיא בגדר ודאי לא תהא מופלגת מדי . לסופה של שנת 934 ן עדיין שררה אווירה של תקווה , שאף ההסכם בענייני עבודה בארץ ישראל יקויים , ויבואו ימים של מילח מת הרוח אחר שנים של התנגשויות פיסיות חמורות . ביחס לשיטת האלימות כאילו היה צפוי , שהגיע סופה ובטלה בחיי הציבוריות הציונית . הבית"רים ביקשו בכול ליבם לראות את התקוות שהאירו מתקיימות ומתנשמות במלואן . אף החשש נים והפסימיסטים שאפו לכך . בית"ר הלכה לכינוסה מרוגעת ומאמינה .
אל הספר