מועצה ארצית בתל־אביב (סוכות תרצ"ד - 1933.10.5-4)

מועצה ארצית בתל אביב ( סוכותתרצ "ד ( 1933 . 10 . 5-4 — עם מאסת של סטאבסקי , עם התחדדות היחסים בתוך ההסתדרות הציונית , היישוב והעם העברי , עם החרם על חסד הסרטיפיקאטים הסוכנותיים , הורגשה יותר מקודם בכול התנועה העולמית מידת מרכזיותה של בית"ר ארץ ישראל , ומידת חשיבות חלוציותה לפני כל המחנה . בית"ר ארץ ישראל היתה החזית הבית"רית הקדמית , ועליה בייחוד הותכה חמתם של גורמי פנים וחוץ , שציפו לכיליונה כשלב ראשון הכרחי להרס התנועה העולמית כולה . בית"ר ארץ ישראל לא זה בלבד שהחזיקה מעמד בתנאים חמורים , אלא אף הגבירה חילים , כמחנה מלוכד של ברזל הנהפך פלדה מוצקה באש המסה . בימים הללו נודעה חשיבות מרובה למועצה הארצית , שנקראה לא' סוכות תרצ"ד לתל אביב לדיון על המצב בהווה ועל התוכניות החדשות לעתיד הק רוב . דווקא משום שלא היה לה מעמד רשמי , אלא רק מעמד של מועצה , חשו החברים חופש מלא להעלות את מחשבותיהם וספקותיהם , בלא להתחייב מראש למסקנות מוגדרות . במועצה הושמעה אינפורמאציה שלא יכלה להגיע אל החברים בעיתונות המצונזרת .  אל הספר
מכון ז'בוטינסקי בישראל