' פרסמו אתפסק הדין ' התכסיס הווארשאי לא הרגיע , אלא הרגיז , את בית"ר . לא היה בו משום תשובה לשאלה שהוצגה וניסרה בעולם הציוני : כלום הפסידה בית"ר את זכויותיה להלכה ולמעשה ל ולא היה בו משום תחליף לפסק הדין שהציבור ציפה לו זה חודש ימים . שלילת הזכויות של בית " ר נקבעה כהוראת ביניים עד להחלטת בית דין הקונגרס , ואילו החלטה זו לא הובאה לידיעת הציבור . ההחלטה בוששה , ובמקומה באה הודעת המישרד הווארשאי . ודאי היה כדי להביך ולהרגיז בניסיון ליצור אנדרלמוסיה בין הבית"רים ובילבול דעות בציבור הציוני בכלל . בית"ר ראתה את עיכוב פסק הדין כתוצאה של העדר הסכם בין השופטים , מצד אחד , וכניסיון לגרוט לבית"ר הפסד חלקה במיכסה החצי שנתית החד שה לעלייה . ראש בית"ר הביא שוב את הנושא אל העיתונות היהודית . במאמרו הגדול 'צדק שלנו' > קרא ! 'פוי , לא נאה ... אנא טירחו ופרסמו את פסק הדין . ' בהסתרת פסק הדין — שלדעת הרבים כבר היה מוכן ועוכב - ראה פחד של אנשי מדיניות הע לייה הסוכנותית , שהטעו והיטו את הסוכנות לסימ טה 'שטנית , ' משהטילו את העונש על בית"ר בתורת תגובה אדמיניסטראטיבית , אפילו קודם להגשת ה
אל הספר