חזן־פייטן בבית הכנסת בתקופה הביזנטית יוסף יהלום

חזן פייטן בבית הכנסת בתקופה הביזנטית יוסף יהלום היוצרים בארץ ישראל ובשלוחותיה באיטליה ובמצרים , פעלו בבתי הכנסת כחלק ממערך קבוע של נושאי תפקידים , אבל השם 'פייטן' של אחד מנושאי התפקידים הבולטים מעורר שאלות . לא ברור לשם מה צריכה הייתה הלשון העברית מילה זרה כדי לציין מקצוע יהודי פנימי כל כך , משוררה של שירת הקודש בבית הכנסת . אך אם נבדוק היטב , יתברר שהמשוררים מעולם לא קראו לעצמם פייטנים . הם התייחסו לתפקידם בחתימות שביצירותיהם בצורות אחרות . אחת הצורות היא הצורה 'חזן . ' השאלה הנשאלת היא מה מקומו של היוצר בבית הכנסת והיכן הוא השתלב במערך נושאי התפקידים לפני שלהי הזמן העתיק , בתוך התקופה ובמוצאיה . במקורות נזכר צמד של תארים על שמו של חכם גדול מתקופת התנאים , שהלך לעולמו : 'קרוב ופויטס' ( ויקרא רבה ל , א , מהדורת מרגליות , עמ' תרצ . ( כך נאמר על ר' אלעזר , בנו של ר' שמעון בר יוחאי , שכאשר נפטר לבית עולמו היה דורו קורא עליו את הפסוק r 'מי זאת עלה מן המדבר כתמרות עשן מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל' ( שיר השירים ג ו . ( והיו מרחיבים ודורשים בלשון אבקת רוכל שהיו בו כל המעלות , כמו אותו רוכל...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי

מרכז דינור לחקר תולדות ישראל

THE JEWISH THEOLOGICAL SEMINARY OF AMERICA