מערכת היא יותר מסך כל חלקיה

מערכת היא יותר מסך כל חלקיה אמרנו קודם שהחשיבה האנליטית , אשר מפרקת שלם לגורמיו כדי להבינו , נושאת בתוכה מרכיב של הקטנה לגבי תפיסת השלם , מכיוון שהשלם הוא יותר מסך מרכיביו , כשם שבית הוא יותר מאשר ערמת חומרי הבניין שמהם הוא נבנה . גם מערכת חברתית , דוגמת בית םפר , היא יותר מאשר סך כל מרכיביה . מה שהופך בית ספר ליותר מסך מרכיביו הם היחסים והקשרים בין האנשים שבו , ועיצוב דפוסים של יחסי גומלין ביניהם באופן שגורם לכך שאותם מרכיבים מזוהים ומאופיינים כמערכת הפועלת ביעילות להשגת מטרותיה . חלק לא קטן ממה שמכונה "היחסים בין האנשים" הוא בלתי נראד , לעין , ואף על פי כן הוא קובע את אופייה של המערכת כולה . החלקים או הרכיבים במערכת , כולל המשאבים והאנשים , נבחרים ופועלים על בסיס הפוטנציאל שלהם לבצע את מה שנחוץ כדי להוציא לפועל את מטרות המערכת . בדרך כלל , ככל שהמערכת סגורה יותר כן יהיו היחסים בין חבריה קבועים וסטטיים יותר , ואילו יחסים דינמיים מאפיינים מערכת פתוחה יותר . בבית ספר הפועל כמערכת פתוחה משתנים עם הזמן התרומות והכישורים הנחוצים , וכן אופי היחסים בין האנשים ומבנה התפקידים והגדרתם . זאת , ...  אל הספר