תוקף במחקר איכותני־קונסטרוקטיביסטי

תוקף במחקר איכותני קונסטרוקטיביסטי מאפייני התוקף דוגמא מעשית להבנת מושג התוקף היא שימוש בסרגל מידות לצורך מדידה של רוחב דלת הכניסה לבית . אם המדידה עם הסרגל תקפה , היא תספק את הרוחב הנכון , וכל מי שישתמש באותו סוג של מדידה ( במקרה זה מדידה מטרית , ( יקבל אכן את רוחב דלת הבית . אך מה יקרה , אם מישהו ישתמש בכלי מדידה אחר , למשל , סרגל המודד באינצ'ים , ויגיע לתוצאות אחרות ? ומה יקרה , אם מישהו יחליט להשתמש ביחידות מדידה אישיות משלו , שאיש זולתו אינו מכיר ? האם המדידה עדיין תהיה תקפה ? התשובה היא חיובית , כל עוד יחידות המדידה ותנאי המדידה יהיו גלויים בפני כל מי שעוסק במחקר או בוחן אותו . מי שיחזור וישתמש באותן יחידות מידה שבהן השתמש החוקר ( יחידות מטריות , אינצ'יות או יחידות אישיות ) ויקבל אכן את מידת רוחב דלת הבית , יהיה אפשר לומר כי מדובר במדידה תקפה . ( 1994 Miles & Huberman , ) מהו הסטטוס של המדידה , אם המודד מחליט לא להשתמש ביחידות מידה מספריות אלא בתיאורים מילוליים ? איך נתייחס למשפט כמו , למשל , 'זוהי דלת הכניסה הצרה ביותר שראיתי מימי , ' או 'דלת הכניסה הזו אינה עומדת בתקן הרשמי ? '...  אל הספר
רמות