רמות של פרשנות תאורטית שטראוס וקורבין ( Strauss & Corbin , 1994 ) מצביעים על כמה תהליכים של פרשנות איכותנית הנעים על רצף מ"תן לאינפורמנט לדבר ואל תפריע" ( עמ' ( 278 דרך ניתוח נושאי , הבהרת דפוסים , יצירת מסגרות תאורטית או מודלים ( ברמות שונות של פיתוח ) ועד לתאוריה המנוסחת ברמות שונות של הפשטה . הסקלה הזו מבחינה לא רק בין ניתוח איכותני תיאורי לניתוח איכותני תאורטי , אלא גם בין מספר רמות של ניתוח תאורטי . מצד אחד , הפרשנות התאורטית הדחוסה יותר , ומצד אחר הפרשנות התאורטית המוגדרת פחות . המתודולוגיה המסורתית של 'התאוריה המעוגנת בשדה' שפותחה על ידי גלזר ושטראוס ( Glaser & Strauss , 1967 ) טוענת להיותה עשירה מבחינה מושגית ובעלת יחסים מושגיים רבים . שרמז ( Charmaz , 2000 ) מבחינה בין שני סוגים של תאוריה מעוגנת בשדה : האחד , תאוריה מעוגנת בשדה בעלת אופי אובייקטיביסטי ( objectivist ) > או פוזיטיביסטי ופוסט פוזיטיביסטי ) והשני - תאוריה מעוגנת בשדה , קונסטרוקטיביסטית . לטענתה חוקרים יכולים להשתמש במתודה של תאוריה מעוגנת בשדה בין אם הם חוקרים מפרספקטיבה אובייקטיביסטית או מפרספקטיבה קונסטרוקטיביסט...
אל הספר