פתח דבר במשך שנים הוכפף המחקר בחינוך ובמדעי החברה לדגם המדעי המקובל של המסורת הכמותנית פוזיטיביסטית , וכך הורגלו החוקרים לחפש כלי מדידה או תצפיות אובייקטיביים , ניסויים , סקרים או מבחנים , שציוניהם ניתנים לכימות , לספירה ולשחזור . במחקר החינוך , למשל , גישה זו רוקנה מתוכן את התאוריות החינוכיות החשובות ואת המושגים העיוניים של שדה החינוך לסוגיו . "התלמיד הממוצע" או " המורה הממוצע" הנם דגמים מופשטים העלולים להחטיא את המטרה בנסותנו להבין את עולמם של תלמיד או מורה מוחשיים . מתאם מובהק או תוצאה מובהקת של השוואה סטטיסטית בין קבוצות עלולים להיות רק מעט מזער מעבר לתרגול מכני של מתודות ממוחשבות . מכל מקום , גם לאחר אקרובטיקה סטטיסטית מרשימה , במציאות המורכבת של שדה החינוך אנו מוצאים לרוב תוצאות שמסבירות אחוזים מעטים בלבד של שונות התופעה . אף שלעתים הגיעו החוקרים למסקנות משמעותיות גם ממחקרים כאלה , ברוב המקרים עיקרה הגישה הכמותנית את שדה המחקר החינוכי במשך שנים . כמי שמחפש את האבדה מתחת לפנס , נאלצו דורות של תלמידים וחוקרים לשאול אך ורק שאלות על "משתנים" שהיו בידינו כלים אובייקטיביים למדידתם . ~ ...
אל הספר