. 4 לשון ואופראציות השוואת ההתקדמות הלשונית עם ההתקדמות באופראציות שכליות מחייבת מומחיות בלשנית ופסיכולוגית . שותפנו לעבודה , ה . סינקלייר , שמתקיימים בו שני תנאים אלה , נטל על עצמו שורה של מחקרים אשר מביניהם נביא כאן דוגמה או שתיים . נבחרו שתי קבוצות של ילדים . הילדים בקבוצה הראשונה היו טרום אופראציוניים בהחלט ; כלומר , לא היה להם כל מושג של שימור . הילדים בקבוצה השניה קיבלו אחד המושגים הללו , והצדיקו אותו בטיעונים של הפיכות וקיזוז . לשתי הקבוצות הראו זוגות אחדים של עצמים ( עצם גדול ועצם קטן ; קבוצה של ארבע או חמש גולות וקבוצה של שתיים ; עצם שהוא גם קצר וגם רחב יותר מאחר , וכרי , ( וביקשו מהילדים לתאר את הזוגות , כשאחד מבני הזוג מוגש כביכול לאדם אחד והשני לאדם אחר . התיאור לא היה איםוא כרוך בבעיה של שימור . נמצא הבדל שיטתי בין לשונן של שתי הקבוצות . הקבוצה הראשונה השתמשה כמעט אך ורק בסקאלארים ( ביטויי גודל סולמיים , שאין להם כיוון ) במובן הבלשני : ,, לאיש הזה יש גדול , ולזה קטן ; לזה יש הרבה , ולזה מעט . " לעומת זאת השתמשה הקבוצה השניה ב ,, ווקטורים" ( ביטויי גודל בעלי כיוון ,, : ( לא...
אל הספר