ומכאן הזדהות — כולם תוצאה של רצף התפתחותי תנועי תחושי לפני שהם יכולים להתפתח כתיפקודים של האני במובן הצר . " . 3 התיחסויו ת ל „ אובייקטי ם " במהלך השלב החמישי והשישי עדים אגו למשהו שפרויד כינה ,, בהירה של האובייקט ( האפקטיבי , " ( שבה ראה העברה של ליבידו" " מהעצמי הנארקיסטי אל דמות ההורים ( הכנות לתהליך זה מוצאים כבר בשלב הרביעי . ( כיום מדברים הפס-כוא ; ליטיקנים על ,, התיהסויות לאובייקטים" ומאז שטענו הרטמן ( Hanmann ) ורפאפורט ( Rapaport ) כי האני אוטונומי ביחס לליבידו רואים בהופעת התיהסויות אלה לאובייקטים אות להתפתחות כפולה ו להתעצבות של העצמי המובחן מאנשים אחרים , ולהפיכת אנשים אחרים לאובייקטים של הריגושיווג . זמן רב לפני כן טען כבר בלדווין שיש לחיקוי תפקיד בהתפתחות העצמי , המעיד על תלות גומלין בין התעצבות האני והזולת ועל הזיקה של השלמה השוררת ביניהם . לפנינו ניצבות איפוא שתי בעיות ו עלינו להבין מדוע סיעוף זה של הריגושיות מן הילד עצמו אל דמות הזולת מתרחש דווקא ברמה זאת של התפתחות , ובעיקר עלינו להבין כיצד סיעוף זה מתחולל . הנחנו כי הסיעוף הריגושי הוא מקבילה של הסיעוף ההכרתי — לא משו...
אל הספר