פרק חמישי גיבוש המדיניות הקרקעית

פרק חמישי גיבוש המדיניות הקרקעית כתגובה לפרסום חוק ההגנה על האריסים ( Protection of Cultivators Ordinance ) ב , 1929 ולפרסום מסקנות ועד 1 ת שאו והופ סימפסון , התגבשה מדיניות קרקעית חדשה של התנועה הציונית . עיקריה נועדו לסכל את הקביעות הבריטיות , כי ארץ ישראל צפופה מדי ואין עוד בנמצא קרקע חקלאית ; וכי המשך רכישת קרקע בידי יהודים יגרום בהכרח נזק כלכלי לערבים . המדיניות הקרקעית בדרום ובנגב כוונה בידי הנהלת הסוכנות היהודית , עוצבה על ידי הקרן הקיימת ויושמה באמצעות חברת הכשרת היישוב . מומחי המוסדות המיישבים עמדו על תנאי הבעלות הסבוכים בקרקעות הנגב , על המחסור במים , וגם על ריחוקו של הנגב מערי מרכז הארץ ומנמלים ותנאי הביטחון הבלתי ידועים השוררים בו . הם תבעו לערוך בו ניסיונות חקלאיים רב שנתיים , בטרם יוחלט על התיישבות באיזור . הקרן הקיימת לא ראתה דחיפות ברכישת קרקע בנגב , בגלל תקציבה המדולדל , וגם מכיוון שהיה ברור לכל , שהערבים אינם מתכוונים להתיישב בנגב . תרומתה לעיצוב המדיניות הקרקעית היתה בעיקר בסקרים שביצעה , ובגיבוי שנתנה לזרוע המבצעת — הכשרת היישוב — לרכישה מבוקרת של קרקעות בדרום ובנג...  אל הספר