פרק שמיני המאה הי"ג יסוד בולט של החיים היהודיים בממלכה השנייה , שהוקמה למחרת מסע הצלב השלישי , הוא העברת מרכז הכובד של החיים היהודיים מאזור פנים הארץ , שבשליטת המוסלמים , אל אזור החוף , שבמדות הצלבנים . התפתחות זו , הנראית לכאורה פרדוקסאלית , מסתברת מתוך השינויים שחלו במצב הכלכלי והפוליטי של הארץ . פנים הארץ , כשלושה רבעים משטחה של הממלכה הצלבנית הראשונה , סבל מהידרדרות כלכלית מהירה . חנוק בין המדבר שממזרח ובין החוף שבשליטת הצלבנים ממערב , הפך אזור זה כעת לשטח חקלאי מובהק . יתר על כן , החילופין התדירים של צאצאי השושלת האיובית , נושאי השלטון הפוליטי , כמו גם האיום המתמיד מפני כיבוש צלבני מחודש , הביאו להחרבתם של המבצרים והמצודות ואף ביצורי הערים , שכיבושם עלול היה לספק לצלבנים דריסת רגל בפנים הארץ . בהשפעת תנאים אלו עזבו הקהילות היהודיות את מרכז הארץ והתרכזו בערים שבאזור החוף . עם זאת , שינוי זה לא פגע ברציפות הקיום של הריכוזים היהודיים החקלאיים בגליל . קהילת ירושלים הושפעה מהשינוי יותר מכל יישוב יהודי אחר . לכאורה יכלה הקהילה , ששוקמה מחדש לאחר כיבוש העיר בידי צלאח אל דין , לצפות לתקופ...
אל הספר