פרק רביעי בבניין ירושלים תקופת השלטון הצלבני בשטחי סוריה וארץ ישראל לא ארכה אלא 88 שנה . ( 1187-1099 ) במחצית המאה הי"ב הגיעו מדינות הצלבנים במזרח לשיא כוחן והתפשטותן הטריטוריאלית , אך בעצם אותן השנים הדהדו ברחבי העולם המוסלמי הקריאות לג'האד , ועוצמת המוסלמים גברה עם הצלחתו של צלאח אל דין לצרף את סוריה וחלקים מעיראק לתחום שלטונו במצרים . שני גורמים אלה התחילו לאיים על בטחונה של הממלכה הצלבנית , והעימות הגיע לשיאו כשיצאו הצלבנים למסע האומלל נגד צלאח אל דין , שהוביל לתבוסת חיטין ( יולי . ( 1187 חלקו הגדול של כוח הלחימה הצלבני , כולל הגייסות שהעמידו המסדרים הצבאיים לרשות הממלכה , הושמד או נלקח בשבי . צלאח אל דין המשיך את נצחונו בקרב במסע ששטף את הממלכה , כשמצודות וערים צלבניות פתחו את שעריהן בפניו ללא התנגדות ממשית . הוא הבטיח לפראנקים בכל מקום זכות יציאה חופשית מהערים לאזורים שהוחזקו עדיין בידיים נוצריות ( כעיר צור . ( בירושלים , ובה בלבד , איים צלאח אל דין לנקום בצלבנים על הרצח שביצעו אנשי מסע הצלב הראשון בתושבי העיר בעת כיבושה ב , 1099 אך גם כאן הסכים לבסוף לראות בתושבים הפראנקים שבוי...
אל הספר