בבעיית ה"איך . " במלים אחרות , תחילה הוא מניח כדבר המובן מאליו , שלכל אובייקט נודעת משמעות בסדר הדברים בעולם : כל דבר ערוך לפי איזו תוכנית , ותוכנית זו עצמה מכוונת לטובתם של הבריות . הלילה בא ,, כדי שנוכל לישון " . זוהי נקודת המוצא ( השלב הראשון . ( רק לאחר מכן מתחיל הילד להתעניין מי יוצר תופעה זו וכיצד היא מתחוללת ( השלב השני . ( היוצר הוא' כמובן , האדם עצמו , שלמענו נברא הלילה . ה"איך" הוא עשן הארובות , היוצר את העננים , והאוויר השחור , הממלא את האטמוספירה . כיצד השכיל אלוהים לעשות , שהלילה יחזור בעתו תמיד ? שאלה זו אף אינה מטרידה את הילד . הוא כל כך בטוח , שזה הכרח מוסרי ולא מקרה סתם או איזה כוח מיכאני הגוזר על מהלך הדברים , עד שהוא מניח בביטחה גמורה , שמישאלות האדם , בצירוף רצונם הטוב של העשן והעננים , דיים להבטיח את הופעתו החוזרת ונשנית של הלילה . כזו היא השקפתו ה"ייצו רית" של הילד עד שמתערב החינוך הדתי ועושה אותה מורכבת יותר , בהביאו עמו תפיסות הזרות למחשבתו הספונטאנית . ג . מקורהעננים . לדעת הילד עשויים השמים והלילה בעיקר מעננים . לפיכך עלינו לשאול קודם את הילד מניין באים עננים...
אל הספר