חלק שני האני מיזם הואיל והילד אינו מבדיל בין העולם הנפשי ובין העולם הפיזי , ובשלבים הראשונים של התפתחותו אף אינו מבחין בתחומים מוגדרים בין ה"אני" שלו ובין העולם החיצוני , הרי ניתן לצפות , שאובייקטים רבים שהם בבחינת דוממים לגבינו , יראה אותם הילד כבעלי רוח חיים , תודעה ותחושה . תופעה זו אנו מכנים בשם "אנימיזם . " ודאי שאפשר לטעון טענות רבות נגד השימוש במונח זה . נשיב כאן לפחות על שתיים מן הטענות העיקריות . טענה ראשונה : במונח "אנימיזם '' השתמשו האנתרופולוגים האנגליים בבואם לתאר את השקפותיו של האדם הפרימיטיבי , המייחס לטבע "נשמות" ו"רוחות" וכר , ובכך מסביר הוא תופעות פיזיות שונות . האנתרופולוגים השתדלו לתאר באילו דרכים מגיע האדם הפרימיטיבי למושג ה"נשמה / ' אף בו בזמן ראו במושג זה עצמו מקור וגורם לאמונותיו האנימיםטיות . כיום ידוע היטב עד מה שטחי תיאור זה של המנטאליות הפרימיטיבית . הביקורת הנוקבת של לוי בריהל וההשערות של באלדווין הוכיחו , שתהליכי המחשבה הפרימיטיבית מתרחשים בניגוד למה שהניחו . האדם הפרימיטיבי אינו מבחין בין ה"רוח" ובין החומר . ודווקא משום כך נראים בעיניו כל האובייקטים כבעלי...
אל הספר