פרק ראשון פלסטינופיליה ופדגוגית המפעלים הפילנתרופיים של יהדות צרפת בארץ ישראל , 1908-1870 ההיסטוריונים המתארים את ההתיישבות הציונית בארץ ישראל העות'מנית נוהגים להסתמך על מסגרות וכלים רעיוניים שנוצרו בידי המתיישבים עצמם . תפיסת ההגירה כ"עלייה" הייתה עקרונית בעיני המתיישבים ; חשובה ובסיסית לא פחות הייתה ההנחה , שהתפתחות היישוב עוצבה על ידי המבנה הפנימי ודפוסי ההגירה של המתיישבים עצמם , יותר מאשר על ידי כל תופעה אחרת . כבר לקראת סוף התקופה העות'מנית הספיקו היהודים בארץ ישראל לגבש כרונולוגיה ציונית , שכללה את העלייה הראשונה ואת העלייה השנייה . הראשונה הייתה תגובה לפוגרומים של , 1881 והשנייה הייתה בו בזמן תגובה לתסיסה המהפכנית שזעזעה את רוסיה סביב שנת 1905 והפנמה של תסיסה זו . עם הכרונולוגיה נוצרה גם טיפולוגיה . צעירים יהודים רוסים סוציאליסטים , שהיו הבולטים שבאנשי העלייה השנייה , הנחילו להיסטוריה את הדעה שהעלייה הראשונה הייתה בורגנית , בלתי מאורגנת ועקרה , לעומת העלייה השנייה , שהייתה פרולטרית , מגויסת ויוצרת . בספר זה בכוונתי להעלות אפשרות של טיפולוגיה חלופית וכרונולוגיה חלופית של ההתיישב...
אל הספר