מח הביט במראה וראה הלבנים כבר / פשו בראשו כגחלים באש בערו . בכה - והם ישחקו מקול בכיתו , וית - / מעט בנפשו לתוגתם - והם יגברו . היו כעבים קוצותי שחרות , אבל / באו ברוח ימי רעה והטהרו . מט ואוטר : " אחזה שערה חדשה / עלי ראשך כחוט כקף נתונהן " עניתיו : " קח לך את החדשה / במתנה והשב לי ישנה". זמן הקיץ והכה בחלי רע / קוצותי , וכל רופא בשנה , למען אין יכלת בם להשיב / שחרה או להשחיר הלבנה , מח .1. פשו התפשטו .2. והם שערות השיבה . ויתמעט ונחלש . לתוגתם בשל התוגה שגרמו לו . יגברו יתרבו .3. כעבים בקדרותם . קווצותי תלתליי . ימי רעה הזיקנה . והטהרו הלבינו . מט .1. כחוט כסף והכוונה לשער שיבה יחיד .2. החדשה הלבנה . ישנה השחורה .3. חלי רע השיבה . קוצותי תלתליי . וכל רופא בשנה אבל כל הרופאים ישנים . להשיב שחורה להופכה ללבנה . נ ידבר לך שערך הפתלתל / ואותך : " לכה בקש אהבות ! למחר תחנה זקנה , ויסע / גאון שחרות ואות הלבבות".
אל הספר