מדיניות החוץ של ישראל - בין בטחון לדיפלומטיה

מדיניות החוץ של ישראל - בין בטחון לדיפלומטיה ימימה רוזנטל מדיניות החוץ של מדינת ישראל צמחה מן הפעולה המדינית של התנועה הציונית וממדיניות היישוב היהודי בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי . לשירות החוץ הישראלי קדם מנגנון מסועף של הסוכנות היהודית , שפעל כמדינה בדרך ברחבי העולם , וקידם את מטרותיה של התנועה הציונית . תוך זמן קצר הפך מנגנון זה לשירות דיפלומטי מאורגן ומסודר של מדינה החברה בקהילייה הבינלאומית . ישראל ביססה כבר בשנותיה הראשונות את מעמדה בין האומות וקשרה קשרים דיפלומטיים עם מדינות רבות . שנה לאחר הקמתה התקבלה כחברה רשמית בארגון האו " ם . בצד התהליך המוצלח של כינון קשרי חוץ , התפתחו תהליכים מורכבים שאיפיינו את מדיניות החוץ הישראלית בעשור הראשון לקיומה . העיקריים שבהם היו מתח מתמיד בין מדיניות חוץ ובטחון , נסיונות להשגת הסדר עם המדינות השכנות כולל פיתוח מערך קשרים בלתי"רשמי אתן , יחסים מתוחים עם ארגון האו"ם ועם שלוחותיו בישראל , אוריינטציה בינלאומית בעולם מחולק בין שני גושים , וחיפוש בת ברית מעצמתית שתבטיח חוזה הגנה וערובה בטחונית . המתח בין מדיניות החוץ והבטחון  אל הספר
יד יצחק בן-צבי. המחלקה לחינוך והדרכה