ד. הגיל למעמד אישי

בתינוק — בתינוקת אמורים . " כלומר , יש להפוך את ההלכה שבמשנתנו . בן נעשה גדול בגיל שתים עשרה , ובת נעשית גדולה בגיל שלוש עשרה . הנימוק של ר"ש בן אלעזרהוא : מכיוון שהבן מצוי בבית רבו , נכנסת בו ערמומית תחילה ו הואיל והבן לומד תורה ובא במגע עם בני אדם , מקדים הוא להתפתח ולהגיע לבגרות שכלית לפני הבת . אולם ר' יהודה הנשיא חולק עליו וסובר , שבינה יתרה ניתנה לאשה יותר מאשר לאיש ; כלומר , לאשה יש אינטליגנציה טבעית מלידה , העדיפה ועולה על הבינה של הבן , ולכן מקדימה הבת להגיע לבגרות לפני הבן . מכאן אנו רואים , שבסוף תקופת התנאים עדיין היו הדעות חלוקות בעניין כה יסודי . אמנם היה ברור להם , שהגילים יא-יג הם זמן ההתבגרות השכלית , ובו חל המעבר מקטנות לגדלות לגבי נדרים , הקדשות והתחייבויות כספיות . אולם עדיין רווחו דעות שונות באשר לגיל הבגרות המדויק של הבן ושל הבת . ד . הגיל למעמד אישי בכל הנוגע למעמד האישי — ענייני קידושין וגירושין , ייבום וחליצה וכדומה — הדעה הרווחת בתקופת התנאים היתה , שהבגרות הפיסיולוגית המינית , היא ורק היא , יכולה לשמש אמת מידה להבחנה בין קטן לגדול . הופעתם של סימני בגרות , וב...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן