א . מקומות הופעתה ( א ) בשחרית קהילות ישראל שוות באמירת 'נשמת' בתפילת שחרית של שבתות וימים טובים , אד היו מנהגים לפיהם נאמרה תפילה זו , או לפחות חלקה , בכל יום , כפי שעולה הדבר משרידי סידורים מן הגניזה . עם זאת , מסתבר כי בתפילות השבת היתה נטיה להרבות בתפילות , כפי שניכר ממזמורים לא מעטים ( תלוי במנהגי העדות , ( הנאמרים בשחרית של שבת שאינם בשחרית של חול , וכך , כנראה , פסקה אמירת 'נשמת' מתפילות ימי החול . ( ב ) בהגדה של פסח לא רק בתפילת שחרית מופיעה 'נשמת , ' כי אם גם לאחר פרקי ההלל בהגדה של פסח . בפסחים י , ז שנו חכמים : ) ' כוס ) רביעי —גומר עליו את ההלל , ואומר ברכת השיר . ' בתלמוד הבבלי פסחים קיח ע"א אמרו : 'מאי "ברכת השיר" ? רב יהודה אמר : "יהללוך ה' אלוהינו ; " ורבי יוחנן אמר : "נשמת כל חי . '" דומה שאין 'ברכת השיר' ברכה מוגדרת , אלא היא שם כולל לברכה מסוג מסויים , כ'ברכת המצוות , ' למשל . כלומר , התנאים קבעו לברך לאחר ההגדה לא במטבע ברכה מסויים , כי אם כדרך שמברכים לאחר שירה , ומסתבר שכמה ברכות בטופס זה של ברכה ראויות היו להיאמר . ברם , האמוראים הבינו את 'ברכת השיר' כברכה מסוימת...
אל הספר