דעת הציבור על הגורמים למחאה בישראל כל ההוכחות שהובאו עד כה בפרק זה הן הוכחות עקיפות , ואין טוב מהוכחה ישירה שתחזק את התיאוריה בדבר הקשר בין המחאה בארץ ובין בעיות של תקשורת פוליטית . בסקר שלנו ניתנה ההזדמנות לבחון את התיאוריה הזאת בדרך הישירה ביותר . הנשאלים קיבלו רשימה של שישה גורמים אפשריים לשיעור הגבוה של המחאה בארץ , והתבקשו לבחור עד שלושה גורמים מן הרשימה . התשובות והתוצאות ( לפי סדר הצגתן בשאלון עצמו ) מובאות בנספח א . מקצת התשובות כבר נידונו בפרקים קורמים , אבל עדיין לא נאמר מה הן התשובות המועדפות . והנה שתי התשובות הללו הן בקטגוריה של תקשורת פוליטית ! במקום הראשון , בתמיכה של % > י 49 . 7 מכלל הנשאלים , היתה התשובה : "לאזרח אין מספיק דרכים אחרות להביע את דעתו לפני השלטונות " ( תשובה ב . ( כאשר משווים תוצאה זו עם כמה מן האחרות , המסקנה ( המוזרה , אף כי אותנו אין היא מפתיעה ) אינה משתמעת לשני פנים : בשביל הציבור הישראלי , גורמים כגון נסיבות חיים קשות , אי שביעות רצון מתפוקת הממשל , התרבות הפוליטית היהודית וכדומה - כל אלה חשיבותם בתורת גורמי מחאה פחותה מחשיבותו של גורם חוסר האפשרוי...
אל הספר