מבעיות 'תורת הגמול' במקרא א . הגמול האישי והגמול הקיבוצי בכל המקרא אין אף כתוב אדוד , המשקף לפי פשוטו תפיסה המתנגדת לתפיסה המתבטאת בתפילה : 'נשמה שנתת בי טהורה . " אין במקרא ביטוי לא ל'לחטא הקדמון' ולא לחטא תורשתי ( ואפילו לא לנטייה טבעית מיוחדת לחטא , ( אבל יש ביטויים רבים לתפיסה שתוצאות החטא עוברות בירושה . התפיסה ש'האכל הג 1 סר תקהינה קזניר ( יר' לא , כט , ( ש'הנפש הד 1 טאת היא תמות' ( יה' יח , ד ) וש'המה לבדם ינצלו' ( שם , T טז ) אינה , כידוע , התפיסה היחידה על הגמול האלוהי המובעת במקרא ( ואף לא בנבואת ירמיהו ויחזקאל . ( הרי אפילו ס' דברים , המתנגד כנראה לנוהג משפטי מקובל , באמת : 'לא יומתו 1 הוא הנוסח במס' ברב' ס , ע"ב ; בסידור רב עמרם ; במחזור רומא ובסידורי הספרדים . כך גורס גם אבודרהם , וכן הוא אצל רמב"ם ( הלכות תפילה פז , ה"ג . ( המלה 'היא' הנמצאת בנוסח שבסידורי האשכנזים , היא הוספה מאוחרת . עיין : 'סדר עבודת ישראל' של ז' בער , תל אביב תשי"ז , עמ' 2 . 39 על תה' נא , ז עיין בספרי , המקרא כדמותו , ירושלים תשכ"ז , עמ' . 68-63 3 הפרשנים , האחרונים כראשונים , מוצאים ביטוי לתפיסה שהא...
אל הספר