ב . היצירה כדמותה הסיפור על ראשיתו של איוב איוב א-ב לא אחת ניתח איזמל הביקורת לנתחים את הסיפור על ראשיתו של איוב , כדי לגלות את דמותו הקמאית , את מקום מוצאו ואת זמנו , וכדי להבחין במרכיביו בין המוקדם ובין המאוחר , וב'הוספות' שבו , בין אלה שנית 1 ספו מתוך היסח הדעת ובין אלה שניתוספו ביישוב הדעת . כן ניסו לקבוע את הדפוס הספרותי , שלו נזדקק בעל סיפורנו לצור צורה להגותו . ומתוך כל אלה באו אנשים לעמוד על ההיסטוריה של הסיפור , על תהליך התהוותו ואף על כוונות מחברו , מעבדיו ועורכיו . גם מבחינת האסתיטיקה באו לבקר את הסיפור הזה , להפשיט את תכונות היסוד הפורמאליות שלו , למיינן , לסווגן ולנתחן , למדוד את הקישוטים הסגנוניים והגינונים הספרותיים שבו , ולשקול את הדרו , התהדרותו — ומתוך כך לעמוד על כשרונו האמנותי של המספר ועל ערכו האסתיטי של סיפורו . עניינו של ניתוחי זה אינו בהתהוות הסיפור אלא בהווייתו , לא בתהליך התגבשותו אלא במהלך המחשבה והלך הרוח שבגיבושו , לא במרכיביו כשלעצמם אלא בהרכבתם , בחיבורם . כמו כן ניתוחי בצורת הסיפור אינו בהפשטת הצורה מן התוכן , אלא במוחשיותה , בהתקשרותה עם התוכן , בפעולת ...
אל הספר