מדיניות לשונית חינוכית חדשה בישראל : מחד לשוניות לרב לשוניות ? אילנה שוהמי , דב ספולסקי מבחינה היסטורית הייתה ישראל מאז ומתמיד חברה רב לשונית , אך האידיאולוגיה החד לשונית של התנועה הציונית , שדגלה בהחייאת העברית , הוליכה להגבלת הזכויות של השפות האחרות שאותן דיברו התושבים וכן להמעטת ערכה של השפה הרשמית השנייה בישראל - הערבית . אולם תהליכים שונים שהתרחשו במדינה הניעו את משרד החינוך לאמץ לאחרונה מדיניות רב לשונית למערכת החינוך בישראל . המדיניות החדשה הונהגה במערכת החינוך בשנת 995 ו , ובנוסח מעודכן יותר בחודש יוני 996 ו . מדיניות זו הושתתה על הכרה בצורך במספר רב של שפות , כל שפה ותפקידה הייחודי , שיתקיימו במקביל וישלימו זו את זו , וכך יגדילו את הקיבולת הלשונית של המדינה . על פי המדיניות החינוכית , עברית וערבית מוכרות כשפות האם של יהודים וערבים וכשתי השפות הרשמיות של ישראל , אנגלית מוכרת כשפת עולם וכשפת התקשורת הבינלאומית , וערבית מוכרת גם כשפת התקשורת של האיזור . נוסף על כך יש הכרה בצורך לשמר שפות בית וללמוד שפות קהילה , שפות עולם ושפות מורשת . הפרק מתמקד בנושאים הנ " ל , ובעיקר בגורמים המ...
אל הספר