פרק י' ההעדר אינו מושא לעשייה. כמו החושך, הרע הוא העדר . מכאן שאין האל עושה רע החומר הוא הסיבה לכל השחתה ולכל רע. כל מעשי האל טובים

פרק י ' כמו שהבאתי לידיעתך , , ה"מדברים"2 האלה אינם מדמים את ההעדר זולת ההעדר המוחלט3 . ואילו את העדרי הסגולות כולם אין הם חושבים להעדרים , אלא חושבים שכל העדר וסגולה דינם כדין שני הפכים , כגון העיוורון והראייה , והמוות והחיים . כי אלה לדידם בבחינת החם והקר4 . לכן הם אומרים באופן בלתי - מסויג שההעדר אינו צריך לפועל5 ורק הפעולה זקוקה לפועל בהכרח . וזה נכון מבחינה מסוימת6 . אך אף - על - פי שהם אומרים שההעדר אינו צריך לפועל , הם אומרים , לשיטתם , שהאל מעוור ומחריש ומניח את הנע . כי העדרים אלה בעיניהם עניינים נמצאים . לכן ראוי שנביא לידיעתך את דעתנו אנו בעניין זה על - פי מה שמצריך העיון הפילוסופי . שהרי אתה יודע שהמסיר את המעצור הוא המניע מבחינת - מה7 . אם , למשל , מישהו מסיר עמוד מתחת לקרש , והקרש נופל מכובדו הטבעי , אנו אומרים שמי שהסיר את העמוד הניע את הקרש . זה כבר הוזכר ב"פיסיקה"8 . באותו אופן גם נגיד על מי שהסיר סגולה כלשהי שההוא יצר את ההעדר ההוא , אף - על - פי שההעדר אינו דבר נמצא . וכמו שאנו אומרים על המכבה נר בלילה שהוא יצר את החושך , כן אנו אומרים על מי שהשחית את העין שהוא עשה א...  אל הספר
הוצאת הספרים של אוניברסיטת ת"א על שם חיים רובין