ציונה , והקימו מחנה על שטח של כ - 50 דונם . חברי הקיבוצים השתלבו במוסדות מועצת הפועלים ובחיי המושבה . הם נאבקו עם פועלי המושבה להרחבת מעגל העבודה העברית בפרדסים . מן המחנה יצאו המתיישבים שהקימו את הקיבוצים מסלות , דפנה , גלאון ומנרה . במאורעות המרד הערבי , בשנים 1936 - ,1939 נפגעה המושבה לא אחת מיריות צלפים ; חגורת הפרדסים סביב נס ציונה שימשה מסתור מצוין לאנשי המיליציות הפלסטיניות , והם השחיתו בתי אריזה ומכוני מים ומנעו עבודה סדירה . עמדות ירי , תצפית ואבטחה נבנו באגפיה של נס ציונה . ב - 29 במארס 1948 נעזבה נס ציונה הערבית . בליל 15 במאי 1948 נטשו כ - 3,000 ערביי צרפנד אלח'רב וצרפנד אלעמר את כפריהם . ארבעה ימים לאחר מכן כבשו כוחות צה"ל את זרנוקה - היום בתחום רחובות , ואת אלקביבה - היום כפר גבירול . בעשור הראשון למדינה גדלה אוכלוסיית נס ציונה פי חמישה וחצי , ושכונות עולים הוקמו לצדה . שכונת יד אליעזר , בקצה הצפוני - מזרחי של העיר , נקראת על שם אליעזר מרגולין , שגדל ברחובות , היגר לאוסטרליה וחזר לארץ במלחמת העולם ה - ו כמייג'ור ומפקד גדוד 39 של הגדודים העבריים בצבא הבריטי . שכונת גבעת מי...
אל הספר