בקעת כנרות וחלקן - בחדרים בחצר בית הבק . הן זרעו תבואה וירקות שהניבו יבולים גבוהים , עסקו בדיג בכנרת ונטעו עצי איקליפטוס - העומדים כאן גם היום . ואולם לאחר חודשים אחדים החלו להתעורר בעיות , שהקשה שבהן היתה המלריה . רבים נפלו למשכב וחלקם מתו מן המחלה . הדרך היחידה להשגת אספקה ותרופות היתה באמצעות סירות , והערבים שהשיטו סירות אלה דרשו מחיר גבוה . כשנה לאחר בואם של המתיישבים , ולאחר שזכו לאסוף יבול אחד בלבד , הם נאלצו לעזוב את המקום . במלחמת העצמאות נעשה , לא רחוק מכאן , ניסיון של ה"הגנה"לתקוף סירות סוריות , אשר היה חשש כי יתקיפו את היישובים , אך הניסיון נכשל . בתקופה שבין תום מלחמת העצמאות ועד 1967 היה האזור סוער מאוד . פעמים רבות ניסו הסורים להתנכל לדייגים ישראלים בכנרת . במבצע"עלי זית", בחורף ,1955 כבש כוח של צנחנים את בית הבק יחד עם שאר מוצבי צפון - מזרח הכנרת . היה זה מבצע נועז ומורכב , שכלל נחיתה מן הים , חציית הירדן והליכה ממושכת . בלילה אחד נכבשו כל המוצבים הסוריים שבצפון - מזרח הכנרת , מא - נקיב שליד עין גב ועד שפך הירדן . הכוח שכבש את בית הבק ומוצב השפך ירד מגבעת קלע - תל אלמטלה...
אל הספר