שמורות "דרך היין" ו"דרך הבשמים"

שעשויים למשוך קהל רחב ומגוון . הבולטים הם מצדה וחורבות הערים הנבאטיות ביזנטיות עבדת ושבטה , אך גם מצדים רומיים , סכרים נבאטיים ושרידי חקלאות עתיקה . סוג אחר של מקומות שנועדו לשימור היו אתרים יישובים שאינם מוגנים על ידי חוק העתיקות משום שהוקמו במאות ה 19 וה . 20 אחד מעקרונות היסוד של התכנון הלאומי ופיתוח הנופש והתיירות בנגב היה מתן אפשרות לכל שכבה חברתית וגילאית להנות מאפשרויות שהיה ולינה באזור . לפיכך הוצעו בנגב אכסניות נוער נוספות על הקיימות , וכן חניונים המסוגלים לשרת נוער המטייל ברגל , או תיירות עממית מוצעת הרוצה לבלות בחיק הטבע . חניונים אלה אמורים היו להשתלב בשטחי יער ופארקים לאומיים מוצעים במבחר מקומות ליד המעיינות המעטים היוצרים את נאות המדבר . גישת המתכננים לגבי הנגב היתר , מקצועית ואופטימית כאחת . מקצועית - משום שעסקו בכל אחד מן הנושאים הלאומיים הרלוונטיים לנגב מתוך מגמה לדלות מהנתונים הגיאוגרפיים את המירב לתועלתו של האדם , ולעודד בכך את פיתוחו המהיר . אופטימית - משום שהעלו כל אחד מן הנושאים הלאומיים לדרגה גבוהה ביותר , ועשו זאת מתוך מגמה להשיג בעתיד לפחות את המינימום ההכרחי...  אל הספר
רמות