מפרץ אילת paKn משפטי ותכנוני ממושך התנהל בין חקלאי הערבה הדרומית לבין הארגונים הירוקים בכל האמור בגידול דגים בכלובים ימיים במפרץ אילת . מגדלי הדגים ראו בגידול הדגים במימי המפרץ פרנסה חשובה ועיקרית לקיומם בחבל ארץ זה , ואילו הגופים הירוקים ראו בכך זיהום של מימי המפרץ , שהוא בעל ערכי טבע ייחודיים , וכן פגיעה בשוניות האלמוגים ובאתרי התיירות השונים הקיימים לאורך חופי המפרץ . במפרץ אילת פעלו שתי חברות חקלאות ימית " , ערדג" ו"דג סוף , " המגדלות בכלובים בעיקר דגי דניס . שתי החברות פעלו במפרץ באישורים זמניים אבל אלה בוטלו זה מכבר . לעומת זאת אושרה במועצה הארצית לתכנון ובניה תוכנית המתאר הארצית לחופים , שקבעה יעודי שטחים לחופים ולמפרץ , ובה לא יועד כל שטח לכלובי דגים במפרץ אילת . בית המשפט העליון קבע בעבר , שהים וחופיו הם קניין ציבורי , ומכאן משתמע , שמפרץ אילת שייך לכל אחד מאיתנו , הוא בבחינת נכס לאומי , ולאף אחד אין זכות לזהם ולהרוס אותו . גם המועצה הארצית לתכנון ובניה החליטה , שאין לאפשר את פעילות כלובי הדגים בים ; המשרד לאיכות הסביבה ורו"ח המדענים הבין לאומי , שביקרו באזור קבעו , כי כלובי ה...
אל הספר