מאז חתימת החוזה עם החברה לא התנהלו העניינים כשורה , ולכך גם נדרש מבקר המדינה בדו"ח שלו , שהגיש לממשלה . קבוצת כרמלטון העבירה לרשות מנהרות הכרמל , הכוללת נציגים של משרדי האוצר והתחבורה , דרישה לקבלת פיצוי בגובה מאה מיליון שקל בגין עיכובים בביצוע הפרוייקט . הקבוצה טוענת , שחלו עיכובים בקבלת האישור הסטטוטורי לביצוע הפרוייקט , וכי התברר , שנתונים שהעבירה המדינה באשר לסוג הסלע בתואי , היו שגויים . כתוצאה מכך תחייב החציבה בקטעים אלה שימוש בשיטה שונה ויקרה יותר . עיקר העימות בין זכיין הפרוייקט למדינה נסב סביב סוג הקרקע שדרכה אמורים לחפור את המנהרות . נתיבי כרמל ביצעה בספטמבר 9 1992 קידוחי ניסיון במגמה לבחון את סוג הקרקע שבתואי המנהרות . מסתבר , שלא היו אלה קידוחים העשויים לבטא סקר גיאולוגי מפורט . בשנת 1999 ביצע הזכיין סקר גיאולוגי מפורט משלו שמתוצאותיו התברר , כי הסלע הקיים באזור קשה הרבה מדרגת הקושי שנקבעה בבדיקה שעשתה נתיבי כרמל בעבר . עוד עלה מהסקר שערך הזכיין , כי בפתח המערבי של המנהרה המערבית בחוף הכרמל אין סלע , כי אם אדמה רכה וחולית , שאינה מתאימה לקידוח רגיל . נתוני הסקר חייבו שינויי...
אל הספר