שימושי קרקע כאתגר אקולוגי הנגב אינו יורד מעל כותרות כלי התקשורת גם משום שממצאים חדשים מתגלים בו לבקרים בכל הנוגע לאיכות הסביבה , לזיהום , לשפכים , לפסולת מוצקה , לרדיואקטיוויות ועוד . דומה , שאין חבל ארץ כנגב , ובעיקר הנגב הצפוני , המשמש אכסניה למפגעי תברואה ארציים כה רבים ומסוגים שונים . הנגב נתפס אצל יזמים , מפתחים ומקבלי החלטות כאזור הנמצא בשולי המדינה , המשתרע מדרום לגבול ההתיישבות הרצופה , ושבו אין שלטון המדינה קיים בו באורח מוחשי , ועל כן ניתן להעביר אליו כל שימוש קרקע חריג , כל מטרד אקולוגי וכל פסולת בלתי רצויה , שלא ניתן למצוא להם מקום סביר בתחומיה של מדינת ישראל המיושבת , המאוכלסת בצפיפות והמפונקת מבחינה סביבתית . הנגב אף נתפס בתודעה המרחבית של הציבור כמקום מרוחק יחסית ממרכז הארץ , מדברי ובלתי מיושב , וחסר סיכוי לפיתוח נרחב , ועל כן אין האוכלוסיה שמצפון לבקעת באר שבע , המונה כ 87 ° / 0 מאוכלוסיית המדינה , מוצאת עניין רב במה שמתרחש בו . בהקשר זה אף כדאי להיזכר באותה מפה של ארץ ישראל המנדטורית , שהופיעה לרוב בספרי לימוד ובאטלםים , שבה צויינו שטחיה , שהשתרעו מגבול הצפון עד לבאר ...
אל הספר