דומה , שהגיעה העת להשתחרר מן התפיסה הרגיונאלית האנכרוניסטית של חלוקת הארץ לאזורי עדיפויות , ולראות לצורך זה את הארץ כולה , שאינה גדולה במיוחד , כאזור פיתוח אחד . ההחלטות יש לכוון אל בעיות נקודתיות , ולאו דווקא אזוריות , כפי שכבר נעשה לגבי מקומות מספר בעבר . יש להרחיבן על ידי קביעת פרופיל לכל אחד מיישובי הארץ , שיכלול בתוכו את מירב התכונות הכלכליות , החברתיות והגיאוגרפיות , שיתן תמונה כוללת לגבי כל יישוב ויישוב על היבטיו השונים : מיקומו במרחב , גודל אוכלוסייתו , השכלת תושביו , רמת המחיה שבו , מיבנה התעסוקה , מידת תלותו במקורות תעסוקה חיצוניים , מידת תלותו בתעשיה , מידת האטרקטיוויות הסביבתית שלו , מאזן ההגירה של אוכלוסייתו ועוד . תכונות יישוביות אלה ניתן לכמת , לשקלל וליצור מהן מידרג של יישובים או מיקבצים לפי רמת העדיפות הראויה בהם . קביעת עדיפויות נקודתיות על בסיס של פרופיל כלכלי רחב , ככל האפשר , המורכב מפרמטרים רבים ומגוונים , עשוי לנטרל במידה רבה את ההשפעה הפוליטית בקביעת רמת העדיפות של יישובים , ולבטל את החלוקה האזורית הבלתי מוצלחת , הגורמת מחלוקות אין ספור בכל פעם כשמתפרסמת חלוקה ח...
אל הספר