על אף הפסימיות השוררת בקרב הציבור לגבי עתיד העיירות ניתן לומר , שהתופעה היישובית של עיירות הפיתוח הינה ביסודה חיובית ואף חיונית למערך העירוני בישראל , והיא מציינת הישגים לא מבוטלים במדינה צעירה , הן לגבי פיזור האוכלוסיה והן לגבי תפיסת שטחים בפריפריה ובספר . אם מתגוררים כיום כמיליון נפש בעיירות הפיתוח , המהווים כ 18 ° / 0 מאוכלוסיית המדינה , הרי זהו הישג שלא ניתן לחזור עליו שנית , ויש לראותו כאירוע יישובי ודמוגרפי חד פעמי ולהחזיק בהצלחתו . לעיירות הפיתוח דרושים כיום פתרונות יסודיים , כי הכספים שהשקיעו בהן אינם מביאים להבראתן , ולא מן הנמנע , שדגם העיירה עבר זמנו והוא יצטרך לפנות את מקומו לדגם יישובי מוצלח יותר . זוהי בעיית יסוד במערך היישובי של ישראל , שיש לסגל לו פתרונות לא מקובלים , ולא רק באמצעות תמיכה כספית מאסיווית ומתמשכת . אמנם פיתוח הגליל הנגב הוא מן האתוס הציוני של מדינת ישראל , אך אסור ללכת שבי אחריו בכל מקרה , ויש לבחון כל השקעה בעיירות הפיתוח באורח סלקטיווי . סיווג העיירות באזורי עדיפות לאומית בסוף שנת 2002 אישרה ועדת הכספים של הכנסת מפה חדשה של אזורי עדיפות לאומית על פי הח...
אל הספר