דמוגרפיה במבחן הגיאוגרפיה בניגוד לעקרון פיזור האוכלוסיה , שהיווה יסוד במדיניות התכנון הלאומי והפיתוח בישראל מאז הקמת המדינה , ונמשך ברציפות בשנות ה 50 וה , 60 דומה , ששנות האלפיים טומנות בחובן מגמות דמוגרפיות אחרות מאלה שהיו בעבר . עקרון פיזור האוכלוסיה אל אזורי הפריפריה בצפון הארץ ובדרומה , ואל הרי ירושלים במזרח , כנראה שמיצה את עצמו . תמורות דמוגרפיות חדשות תתרחשנה , כנראה , בעתיד שעיקריהן הן : גידול דמוגרפי יהודי איטי יחסי בישראל בהשוואה לאוכלוסיה הערבית ולאוכלוסיה הפלשתינית שבשטחים ; איום דמוגרפי על הרוב היהודי בארץ ישראל המערבית ; ונטיה גוברת להצטופפות אוכלוסיה במישור החוף , בעיקר בערים הגדולות והבינוניות שבמרכז הארץ . ומריבוי טבעי , ואף סבלה מעיתות של ירידה . בולטים בה גם שינויים דמוגרפיים תקופתיים בגילאיה , בשיעורי ריבויה ובצפיפותה . גידולה בישראל לא היה אף פעם סדיר וקצוב , והתהפוכות שחלו בה הן ממאפייניה הבולטים . מדיניות עידוד העליה היהודית לארץ היתה משותפת לכל ממשלות ישראל , אך מעולם לא הוצהר על גודל העליה הרצוי . עם הקמת המדינה בוטלו ההגבלות שהטילה ממשלת המנדט הבריטי על עלי...
אל הספר