תכנון לאומי כאמצעי לפיתוח

אקלים ים תיכוני במרכזה ובצפונה לעומת אקלים מדברי בדרומה ; קיומו של פיתוח דל בהריה לעומת מערך יישובי צפוף ברצועת החוף ; קיומה של מורשת היסטורית בארץ עתיקה לעומת הצורך בפיתוח טכנלוגי ומודרניזציה ; הימצאותו של יישוב ותיק ומסורתי מול עליה חדשה והמונית ; נתוני טבע כבסיס לתכנון לעומת גבולות מדינה מלאכותיים ושרירותיים ; הרצון להתפתחות מתקדמת ברמה אירופיאית מול הימצאותה במרחב מזרח תיכוני ; השאיפה ליצירה ולבניין לעומת העוני והמחסור במקורות גלם וקרקע ; קיומם של יישובים קטנים ומרכזים עירוניים בלתי מפותחים לעומת הצורך בבניית ערים גדולות בעבור האוכלוסיה הגדלה . ניתן לומר , שמצבים מנוגדים אלה , נוסף על רבים אחרים מן התחום הכלכלי והפוליטי , שימשו אתגר ממדריגה ראשונה למתכננים . עמדה אז בפניהם המשימה החשובה של בניית מדינה ושיקומו של עם , תוך כדי יצירת יש מאין , בתנופה חזקה ובזמן קצר יחסית , על רקע של צרכים ולחץ ההווה . תכנון לאומי כאמצעי לפיתוח ואכן , בתכנון לאומי הוחל מיד עם הקמתה של המדינה . לנוכח הנסיבות וקצב ההתרחשויות בישראל לא יכולה היתה המדינה להרשות לעצמה דחיות רבות בפעולות הפיתוח , ועל כן קבעה...  אל הספר
רמות