הכתובה, נוסחיה ועיטוריה

הדת , אך השימוש בכרטיסי ברכה , הקשורים עמוקות במסורת דתית רבת שנים , נמשך ואף גבר . הכרטיסים החדשים שנוצרו בארץ מעידים על פרץ מקוריות ויצירתיות , הן מבחינה גרפית–אסתטית והן מבחינת הטקסטים המצורפים . ובניגוד למקובל בכרטיסי הברכה בחברה הכללית באירופה ובארצות הברית , הדגישו התמונות והאיורים בכרטיסי הברכה שיוצרו בארץ–ישראל בשנות ה20– וה30– של המאה ה20– ערכים לאומיים , כגון עבודת האדמה וגאולת הארץ , ורבו בהם תמונות של החלוצים החדשים . גם המסרים הכתובים על הכרטיסים השתנו לחלוטין והתרחקו מרחק רב מהמסר הדתי שליווה את הכרטיסים בדורות הקודמים . בין המסרים הנפוצים נמצא איחולים כגון "שנת כיבוש הקרקע והרחבת הגבולות , " " שנת עבודה פורייה , " "שנת התפתחות תעשייתנו , " "שנת בניין ועלייה , " "בעד עמנו ובעד ארצנו . " בעשור שטרם קום המדינה הכילו הכרטיסים קריאות לפיתוח הארץ , להרחבת הגבולות ולקיבוץ גלויות עד לקץ עידן הגלות . על גלויה אחת , המשדרת אופטימיות ותקווה , נכתב : "דור חדש יבוא לארץ אשר לא ידע עול גלות . " דמויות הילדים שגדלו בארץ , כפי שהוצגו על גלויה זו ועל רבות אחרות מן השנים האלה , אכן מדגישו...  אל הספר