עשוי ההספד לשחרר ממתחים שהצטברו אצל האבלים . ולבסוף , מבחינת הקהילה יש בהספד הדגשה על צידוק הדין , וגם הצגת דרך לחזרה בתשובה ולעשיית מעשים טובים . זאת על ידי הצגת הנפטר כמופת , ועל ידי הדגשת הנזק שמותו גרם לקהילה . ההספד מדגיש את הצורך במאמץ משותף , בליכוד שורות , בחזרה לנורמות , כדי להתגבר במשותף על האבידה . ובאשר למשמעות עבור המתים . ראשית , לכל אדם ציפיות שדמותו בימי חייו תיזכר לטובה לאחר מותו . בהתאם לכך מפתח אדם ציפיות לכבוד , ליוקרה ולהערכה שיופנו אליו אחר מותו ויבטאו את ערכו בחיים . ההספד הוא אחד הביטויים לפיצוי של כבוד . בכך אפשר להבין את המקרים בהם דווקא אנשים בעלי סטטוס חברתי גבוה מבקשים בצניעותם להימנע מהספרים . הם אינם זקוקים לאישור הסטטוס לאחר מותם , מתוך שהם בטוחים בו . ברם , עצם הבקשה להימנע מהספד מוסיפה להם יוקרת סטטוס . שנית , הציפייה היא גם לקבל אישור למעשים . כאשר אדם חושב שחייו הוקדשו למטרה מסוימת , שהתפקידים בהם נשא תרמו לחברה , הרי הוא מצפה שהדבר יבוא לידי ביטוי בהספד . בין יתר הדברים הנישאים בהספד , נותן המספיד , כנציג הקהילה , הכרה בתפקידים שנשא הנפטר . שלישית ,...
אל הספר