שבת כג ד . ( על דברי המשנה בכתובות ( ד ד ) שהאב חייב בקבורתה של בתו , באה השלמה בתוספתא ( כתובות ר ב ) ובירושלמי ( כתובות ר ד , כח ע '' ר : ( " מקום שנהגו להספיד - מספיד" ועל זה מוסיף רבי יהודה : '' אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננת . " הווה אומר שהחליל הוא בכלל ההספד . ההכאה בחליל מתחילה עוד לפני הקבורה , כי הרי "מחשיכים על התחום ... להביא לו ארון ותכריכץ חלילים ומקוננות" ( ירושלמי , ברכות ג א , ה ע '' ד ' . ( אם מעכבים לוויה עד שבץ היתר יביאו גם חלילים , משמע שאילולא היו מכים בחליל בלוויה לפני הקבורה , הרי לא היה צורך לעכב בגללם את הקבורה . אחר הקבורה לא היו , כנראה , מחללים . אין כל מקור המצביע על שימוש בחלילים לאחר הקבורה . החליל המקראי והתלמודי , שהוא כלי נשיפה דו קני , שקנה אחר שלו משמש למלודיה וקנה שני הוא קנה ליווי בעל צליל חד גוני rrn , ( drone-pipe ) כלי עממי שהשתמשו בו בשמחות המוניות או באבל . בגלל קולו הגבוה הוא נשמע היטב באירועים המוניים . בלוויה הוא מוסיף נימה של צער על קולות המקוננות והעונים . קיימות עדויות ספרותיות כי נגינת חליל בלורות הייתה מקובלת בעולם הק...
אל הספר