133 הטומאה לנחל קידרץ" ( תוספתא , בבא בתרא א יא . ( נראה שהמסורת המתירה לפנות קברים מתכוונת לירושלים דווקא , כי ברייתא זו נשנתה גם באבות דרבי נתן ( נוסח א , לה , עמ' ( 104 והיא נשנית בין הלכות העוסקות בעניין ירושלים , ושם נאמר במפורש : '' אץ ירושלים מטמאה בנגעים ... ואץ מקיימים בה קברות , חק מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים ראשונים . אמרו . מחילה הייתה שם שהייתה מוציאה הטומאה לנחל 134 קידרון . " נראה שגזרו על פינוי קברים כדי שלא יבואו לפנות קברים יוונים כדי לקבור מתיהם , בעיקר בנחלות שנמכרו כאשר מערות הקבורה שבנחלה היו כבר תפוסות . כן היה , כנראה , חשש שאנשים יקברו מתיהם בקבר שאינו שלהם , ולכן הוסיפו תקנה כי מי שקבר שלא ברשות מותר לפנותו : "אמר רבי שמעון בן גמליאל המקבר שלא ברשות אץ לו חזקה" ( שמחות יד ד . ( כל הדברים הללו אמורים בשעת שלום . אבל בשעת פורענות , בשעת מגיפה או בעת מלחמה , כאשר אי אפשר לדאוג למתים כולם במהירות הדרושה , תיקנו היתר לקבור בכל מקום . אך במקרה זה אין המת קונה חזקה על הקבר ולאחר זמן אפשר לפנות את קברו . מותר לפנות גם קברים שמלכתחילה ניתנו בהשאל...
אל הספר