אחת , אם יש בידו לזונן : "אמר רבא [ דור רביעי לאמוראי בבל , מחצית ראשונה למאה רביעית : [ נושא אדם כמה נשים על אשתו והוא דאית לי למזיינינהו [ יש לו לזונן " [ ( בבלי , יבמות סה ע"א . ( בבבל הדבר מובן , כי החברה היהודית שם הייתה ברובה חברה חקלאית שהתבססה על נחלות משפחתיות ועל אחוזות גדולות מאוד , כך שהייתה שם שיכבה ניכרת שיכלה לקיים ריבוי נשים . ברם pxn , 1 Br Vs בדור השלישי לאמוראים ( סוף מאה ג' ותחילת מאה ד , ( ' במקביל לזמנו של רבא בבבל , אנו שומעים את רבי אמי אומר : "כל הנושא אשה על אשתו יוציא [ את הראשונה ] דתן כתובה" ( בבלי , יבמות סה ע"א , ( גם המדרשים מגלים התנגדות לריבוי נשים : על אלקנה , שעליו נאמר " ולו שתי נשים" ( שמואל א א , ' ב , ( אומר רבי לר ( דור ג' לאמוראי ps ישראל ) בשם רבי חמא בר חנינא : "הכתוב פותח בשבחו ומזכיר גנאו" ( מדרש שמואל א ז , עמ' כ"ג , ( על שלקח שתי נשים . כן זוכים לגינוי למך ואיוב על שלקחו שתי נשים . גישה דומה יש גם במקור מאוחר יותר בתרגום יונתן לרות ( ד' ו . ( הגואל שאינו רוצה לגאול את רות מנמק את סירובו "דאית לי איתתא , לית לי רשות למיסב אחרינא עליה...
אל הספר