המעשה התלבשו שניהם . המערער שאל אותה אם היא "בסדר , " ובתגובה הנהנה בראשה וחייכה ( שם . ( 909-908 . בהקשר עובדתי זה קבע השופט מצא כי אמירת ה"לא" מפי הילדה לא בהכרח היוותה "היעדר הסכמה חופשית" כהגדרת עברת האינוס של חוק העונשין הישראלי . וזה הסברו : כשלעצמי , אינני מוכן לקבוע כלל , שכאשר אישה מביעה אי הסכמה מילולית , בשלב שקדם למגע המיני , יעבור הנטל לנאשם להוכיח כי בשלב מאוחר יותר הסכימה האישה למעשה [ ... ] . אכן , אף להבעת אי הסכמה מילולית על ידי אישה , בשלב שקדם לקיום היחסים , נודעת משמעות ; אך בשאלה אם היחסים התקיימו שלא בהסכמתה , ובשאלה אם ועד כמה היה הנאשם מודע לאי הסכמתה לקיום היחסים , יש להכריע על פי כלל העובדות והנסיבות הסובבות שהוכחו במקרה הנתון . העובדה שלפני קיום היחסים אמרה האישה לנאשם , כי אינה מסכימה לקיומם , מהווה אינדיקציה חשובה הן להיעדר הסכמתה והן למודעותו של הנאשם כי הוא עושה את המעשה שלא בהסכמת האישה . אך בשאלה אם אמירת האישה מהווה ראיה מספקת לאי הסכמתה ולמודעות הנאשם לאי ההסכמה , יש להכריע על רקע כלל נסיבותיו של המקרה , לרבות התנהגות האישה לאחר האמירה ובזמן קיום היח...
אל הספר