נספח ראשון בית הקברות היהודי הקדום באבו כביר ידיעותינו על היישוב היהודי ביפו בתקופה הרומית , כלומר בימי המשנה והתלמוד במאות השניה , השלישית והרביעית לספירה , באות בעיקרן מהמצבות שנתגלו בבית העלמין הקדום של יהודי יפו בפרבר ( סכנת ) הערבי אבו כביר , שהוקם במרחק כק"מ ממזרח לעיר מחשש לטומאה , ובגלל החוק הרומי , שאסר לקבור בתחומי הערים . כדי לקיים את מסורת הקבורה במערות קברים בעלות חצר וחדרים , נבחרו גבעות אבו כביר . ערביי הכפר חצבו אבני כורכר לבנין בתיהם מתוך מערות קברים אלה , שמספרם היה בוודאי רב מכפי שידוע לנו . בית העלמין נתגלה בשנת 1871 על ידי החוקר הצרפתי קלארמון גאנו , שחשף כמה ממערות הקברים , רכש כמה מצבות מתושבי המקום ופרסם את תגליותיו בספרי . אולם את רוב המצבות רכש כבר קודם לכן , הקונסול הרוסי ביפו , פון אוסטינוב , חובב אומנות נלהב , שמתוקף נסיבות אליהם נקלע , מסר את אוספו למוזיאון באוסלו שבנורבגיה . בסך הכל היה ידוע על 72 מצבות , שפוזרו בבתי נכות בעולם , רובן באוסלו וחלקן במוזיאון לעתיקות יפו-תל אביב . בית העלמין השתרע מרחוב קיבוץ גלוית בצפון ועד לגדר הדרומית של הכנסייה הרוסית . ...
אל הספר