הרב קוק ו'היישוב החדש' — שיתוף ועימות במערכת היחסים בין הרב קוק והיישוב ביפו , יש לקחת בחשבון שתי עובדות יסוד ו המצב האובייקטיבי של היישוב בתקופת כהונתו , החופפת את שנות העלייה השנייה , והשקפת עולמו החדשנית הדתית לאומית , אשר איפשרה קיום ושיתוף פעולה בחיים הקהילתיים בתוך חברה חילונית בעיקרה , על אף העימותים . בניגוד לתקופת העלייה הראשונה , שבה החילוניות היתה נחלתה של קבוצת מיעוט קטנה בתוך חברה קהילתית דתית סגורה — בה הדת היתה שלטת בכל מערכות החיים — היוו אנשי העלייה השנייה רוב ויסוד חילוני דומיננטי בחברה היפואית . יתרה מזו , משקלם הסגולי התעצם הודות ליוזמה הציבורית והיצירתית שגילו אנשי עלייה זו . לא זו בלבד שהקימו מוסדות חדשים והנהיגו בהם דפוסי חיים חילוניים , אלא שינו באופן משמעותי את המיבנה האירגוני מסורתי — הקהילה , וכפי שראינו לעיל , החליפו את השיטה הפטרנליסטית , שהיתה נהוגה בה , במיבנה אירגוני דמוקרטי , התואם את רוח הזמן ואת השקפת עולמם החברתית . למציאות זו נקלע הרב קוק וביקש להעמיד במבחן החיים את תפיסתו הדתית לאומית . לצורך הבנת מערכת יחסיו עם בני היישוב החדש , נעמוד להלן על קווי...
אל הספר