סיכום חשיבותה של יפו בתקופה שנסקרה לעיל , היא בהיותה נמל של דרום ארץ ישראל והשער לציון לנוסעים ולעולי רגל יהודים ונוצרים . הדאגה לתנועת נוסעים זו הביאה להקמת ח'אנים , הוספיסים ואכסניות על כל השירותים הכרוכים בהם . ואילו בעיקבות פעילותו המסחרית של הנמל שבה יפו להיות מקום של ישוב קבע והתחדשה בה קהילה יהודית , שהיתה לחשובה ולגדולה בקהילות שמחוץ לערי הקודש . אולם ירושלים המשיכה להוות , כבימים ימימה , משאת נפשם של רוב העולים היורדים ביפו . לשווא ניסתה יפו להאציל על עצמה מקדושתה של ירושלים . גם התואר 'יפו עיה"ק' לא הועיל אלא לתפארת המליצה בלבד . אכן למרות שיפו הוכרה על פי ההלכה כחלק בלתי נפרד מאה"ק , לא נכללה בין מקבלי ה'חלוקה . ' ההיסטוריוגרפיה זקפה עובדה זו לזכותה כקהילה שאנשיה מתפרנסים מיגיע כפיהם מבלי להזדקק לנדבות ה'חלוקה , ' אך התעלמה מן הקושי לייסד , ועוד יותר לקיים , מוסדות קבע דוגמת ערי הקודש , ללא סיוע חומרי מן החוץ . אף התנאים האובייקטיביים לא הקלו על כך . ביפו לא התקיימה 'חצר קהל' במשמעות של מרכז ציבורי או רוחני ' . חצר היהודים , ' ספק אם קיימה את המטרה שלשמה נוסדה . בפועל שימשה ...
אל הספר