הדחת חכם שלא היה ירון בן - נאה חייהם של יהודי האימפריה העות'מאנית התנהלו במסגרת ארגונית , אוטונומית במובנים רבים , הקרויה קהל . בערים בינוניות וגדולות חיו קהלים רבים , לעתים עשרות , זה בצד זה . במאה הט"ז עוד איגד הקהל בדרך כלל את יוצאי העיר או האזור בחצי האי האיברי או באיטליה שמהם הגיעו המהגרים והמגורשים למזרח ; ההשתייכות הרשמית לקהל נקבעה על פי הרישום בפנקסי המסים והתפילה בבית הכנסת הקהלי . בראש הקהל ניצבו גופי הנהגה נבחרים שדאגו לניהול המגעים עם השלטונות העירוניים ולניהול ענייני היום יום - אספקת שירותים , גביית מסים וטיפול בנכסים המשותפים . כדי לספק את השירותים החיוניים שכרו בעלי תפקידים , בהם חכם , חזן , מלמד ושוחט . מאמר זה עוסק בפרשת הדחתו של חכם באחד מקהלי האימפריה העות'מאנית בשלהי המאה הט"ז . אני מבקש לתאר כאן את צדם האחר של חיי הקהל , הצד הבלתי הרמוני , ובתוך כך לעמוד על עניינים שונים העולים מתוך הכתוב והמסייעים ליצירת תמונה חדשה של חיי הקהל בעבר , תמונה מציאותית ונכונה יותר , גם אם אידילית פחות מהדימוי המקובל . אקדים דברים כלליים על תפקידו של מרביץ התורה בקהל ועל מוסד הרבנות :...
אל הספר